ביחד נבטיח שותפות מלאה ושוויון הזדמנויות ליוצאי אתיופיה בישראל

יוצאי אתיופיה עדיין מתמודדים עם תקרת זכוכית, פערי שכר משמעותיים, חסמים בעלייה ואיחוד משפחות, שיטור יתר וחוסר הכרה מספקת במורשתם. הפתרון מבוסס על מעבר מתפיסה של קליטה לשילוב ושותפות אמת, תוך פירוק חסמים ויצירת הזדמנויות שוות. התוכנית מושתתת על ארבעה עקרונות מרכזיים: מתן הכרה ממלכתית וראויה למורשת ולסיפור העלייה; הסרת חסמים בירוקרטיים ותקציביים לאיחוד משפחות ולהמשך העלייה; מיגור שיטור היתר ובניית אמון מחודש במשטרה; ושבירת תקרת הזכוכית בתעסוקה ובשכר באמצעות הכשרות איכותיות, ליווי מקצועי ופתיחת דלתות לתפקידי מפתח.

מה הבעיה?

יוצאי אתיופיה הם חלק משמעותי מהחברה הישראלית, אבל גם היום רבים מהם מתמודדים עם חסמים ופערים שלא היו צריכים להתקיים.

יותר מארבעה עשורים אחרי העלייה הגדולה דרך סודן, יוצאי אתיופיה עדיין נתקלים בתקרת זכוכית. משק בית ממוצע בקהילה מרוויח כ-5,500 ₪ פחות משאר האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, מורשת יהדות אתיופיה וסיפור הגבורה של העלייה לישראל עדיין לא זוכים למקום הראוי להם בסיפור הישראלי. צעירים מוכשרים מתמודדים עם פערי שכר ועם חסמים בדרך למקצועות מתגמלים ולתפקידי מפתח ושיטור יתר פוגע בתחושת הביטחון האישי ובאמון במשטרה.
בנוסף, החלטת הממשלה 713 – מבצע 'צור ישראל' שאושרה בממשלת בנט, אך הממשלה הנוכחית אינה מיישמת אותה: 1,226 בני אדם שעונים על הקריטריונים, לכל אחד מהם קרוב משפחה מדרגה ראשונה בישראל, ממתינים במחנות בגלל חסם תקציבי בלבד.

הגיע הזמן לעבור ממדיניות של קליטה למדיניות של שילוב אמיתי. לא עוד פתרונות נקודתיים, אלא מדיניות ממשלתית שמבטיחה כבוד, שותפות ושוויון הזדמנויות.

מה הפתרון?

ביחד נתקן את הפערים, נסיר את החסמים ונבטיח ליוצאי אתיופיה הזדמנות שווה להתקדם ולהצליח בישראל.

נעמיק את ההכרה הממלכתית במורשת יהדות אתיופיה, נפעל לאיחוד המשפחות הממתינות לעלייה, נטפל בשיטור היתר ונבנה מחדש את האמון במשטרה. נשקיע בהכשרות מקצועיות ובמסלולי קריירה שיפתחו דלתות למקצועות מתגמלים ולהזדמנויות כלכליות.

נמשיך ונרחיב את התוכניות וההחלטות שקידמנו בממשלת בנט, ונהפוך את ההתקדמות שהושגה למדיניות ממשלתית קבועה, עם אחריות ברורה ותוצאות בשטח.

נכיר במורשת. נאחד משפחות. נחזיר את האמון. נשבור את תקרת הזכוכית.



צריך לתקן? תחתמו על זה!

תוכנית ביחד לקידום יוצאי אתיופיה בישראל

01

ניתן למורשת יהדות אתיופיה את המקום הראוי לה

סיפור העלייה והגבורה דרך סודן, המסורת והמורשת של יהדות אתיופיה הם חלק בלתי נפרד מהסיפור הישראלי. נבסס הכרה ממלכתית קבועה במורשת, ונקדיש את ערב יום ירושלים ללימוד סיפור העלייה בבתי הספר, בתנועות הנוער ובצה"ל. נעמיק את ההכרה בקייסים וברבנים יוצאי אתיופיה, ונדאג לצורכי משפחות הנספים בדרך לישראל. נעבור מתפיסה של קליטה לתפיסה של שותפות, כבוד והכרה.

02

נסיר את החסמים לעלייה ולאיחוד משפחות

אלפי אנשים עדיין ממתינים באתיופיה, ומשפחות רבות נותרות מפוצלות בשל עיכובים בירוקרטיים ותקציביים. נכריע בין דפוסי הפעולה שהציעה ועדת קנפו למתווה עליית הממתינים במחנות באתיופיה, ונתקצב את המשך העלאת המשפחות הזכאיות במסגרת מבצע "צור ישראל", שלהן קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל. נתקצב את התקנים החסרים ברשות האוכלוסין, נזרז את בדיקת הבקשות ונקים ועדת חריגים שתבטיח טיפול מסודר, שקוף ומהיר ככל האפשר.

03

נפסיק את שיטור היתר ונחזיר את האמון במשטרה

ביטחון אישי הוא זכות בסיסית של כל אזרח ואזרחית, לא פריבילגיה. לא נשלים עם מציאות שבה צעירים יוצאי אתיופיה חווים שיטור יתר ופגיעה באמון ברשויות האכיפה. נקבע לכל תחנת משטרה יעדים מדידים לצמצום פערים ולשיפור המפגש עם הקהילה, תוך בדיקת נסיבות המפגשים, השימוש בסמכות ותיעוד מצלמות הגוף. נמנה גורם פיקודי בכיר שיהיה אחראי ליישום השינוי, לטיפול בתלונות ולמעקב אחר התוצאות. במקביל, נסיר חסמי קידום ונגדיל את ייצוג יוצאי אתיופיה בדרגי הקצונה והפיקוד במשטרה ובשב"ס.

04

נשבור את תקרת הזכוכית בתעסוקה ובשכר

הכישרון והיכולת קיימים, אבל ההזדמנויות לא תמיד שוות. לא נסתפק בהשתלבות בשוק העבודה, אלא נפעל לקידום לתפקידים מקצועיים ולענפים שבהם אפשר להתפרנס בכבוד ולהתקדם. החלטה 421 שהתקבלה בממשלת בנט, הביאה לגידול של 47% בשכר של משתתפי תוכניות תעסוקה. נמשיך ונרחיב את ההשקעה בתוכניות הקיימות ונביא לתוצאות בשטח. נשקיע במסלולים לתעסוקה מתגמלת עם הכשרות מקצועיות במקצועות מבוקשים ובענפים בעלי שכר גבוה, ונעניק לצעירים יוצאי אתיופיה הכוונה אישית, בניית מסלול קריירה, ליווי מקצועי וחיבור ישיר למעסיקים. המטרה היא לא רק למצוא עבודה, אלא לפתוח אפשרויות אמיתיות להתפתחות, לקידום ולמוביליות כלכלית.