מפלגת 'ביחד' מציגה את התוכנית הלאומית לשחרור ישראל מהפקקים. נסלול מאות קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית, נגדיל את תדירות הרכבות והאוטובוסים, ונאיץ את הקמת המטרו והסעת ההמונים במטרופולינים. נבטל את האפליה במחירי הנסיעה, נטמיע רמזורים חכמים וניהול תנועה בזמן אמת, ונעביר את סמכויות הניהול לרשויות המקומיות. בנוסף, נוביל מאבק לאומי נחוש בקטל בדרכים ונבטיח תחרות בשמיים לצד הקמת שדה תעופה משלים. יחד נחסוך למשפחות אלפי שקלים בחודש, נקצר את זמני הנסיעה ונחזיר לכם את הזמן היקר בבית.
מה הבעיה?
ישראל התקדמה בתחבורה – אבל לא מהר מספיק.
בשני העשורים האחרונים היו הישגים: רכבת ישראל התרחבה, נחנכו קווי רכבת קלה בגוש דן ובירושלים, נסללו נתיבי תחבורה ציבורית ושירותי האוטובוסים הורחבו. אבל קצב הפיתוח ורמת השירות עדיין לא מדביקים את הביקוש לתחבורה מהירה, תדירה אמינה ונוחה.
במרבית אזורי הארץ אין לאזרח חלופה אמיתית לרכב הפרטי. במטרופולינים במערב אירופה מושקעים כ־15 אלף דולר לתושב בתשתיות תחבורה ציבורית; בגוש דן כ־2,000 דולר בלבד.
התוצאה היא שירות סוג ב' לאזרח, ו-55 מיליארד ₪ בשנה שהפקקים גוזלים מהמשק. והמחיר לא נמדד רק בכסף: ישראל שוברת שיאים במספר ההרוגים בתאונות דרכים – 459 הרוגים ב-2025, השיא ב-19 השנים האחרונות ואין מי שמנהל את המאבק בהן.
וזה לא גזרת גורל – זה כשל ניהולי. משרד אחד בירושלים מנסה לנהל 3,500 קווי אוטובוס ב-259 רשויות. פרויקטי תשתית מעוכבים זמן רב עד יציאה לביצוע וגם הביצוע עצמו אינו מהיר מספיק – הקו האדום נבנה ב-3 ק"מ בשנה, המטרו במדריד ביותר מ- 16.
אין יד מכוונת אחת: סדרי העדיפויות משתנים עם כל שר, התחלת ביצוע לאחר ההחלטה על שדה תעופה נוסף מתעכבת כבר 17 שנה, והרכבת הקלה – התעכבה בכמעט 27 שנים. ובשנים האחרונות המצב רק החמיר: אנשי המקצוע עוזבים, ומינויים בעלי זיקה פוליטית נכנסים במקומם.
מדינת ישראל עדיין לא עמדה במשימה הבסיסית ביותר: לאפשר לכל אזרח להגיע מנקודה לנקודה בנוחות ובזמן סביר.
מה הפתרון?
ביחד נשחרר את הפקק מהשורש, והפתרון ברור: מפסיקים לנהל פקקים ומתחילים לנהל תנועה.
מה זה אומר בפועל? אוטובוס בזמן ובתדירות גבוהה שמגיע כל כמה דקות ולא עומד בפקק, כי יש לו נתיב משלו עם 200 ק"מ של נתיבים חדשים. רכבת כל 10 דקות לירושלים, לתל אביב, לחיפה ולבאר שבע, עם יותר קרונות ועם שעות פעילות ארוכות יותר.
מטרו בגוש דן והסעת המונים בירושלים, בחיפה ובבאר שבע – שנבנים בקצב של העולם, לא של הקו האדום. כרטיס אחד, זול יותר ותעריף פשוט לכל הנסיעה, מהבית ועד העבודה – במיוחד עבור הציבור העובד והמשרת.
ועל הכביש עצמו – מאבק לאומי בתאונות הדרכים עם יעדים ברורים, כבישים סלחניים ואכיפה שמרתיעה. כי אין שום סיבה שישראל תשבור שיאים בהרוגים.
כדי שזה יקרה באמת, ולא יישאר על הנייר כמו 30 שנה של תוכניות, נשנה את מי שמנהל ואת איך שמנוהל: מינויים מקצועיים בלבד, במקום מקורבים; החלטות על הקווים והתדירות אצל הרשויות שמכירות את התושבים, לא במשרד בירושלים; ביצוע בידי המגזר העסקי, שיודע לבנות מהר; ורמזורים חכמים וניהול תנועה בזמן אמת – הטכנולוגיה הישראלית שכבר עובדת בערים הגדולות בעולם, סוף סוף גם אצלנו.
ומעבר לכביש ליד הבית – נשמור על ישראל מחוברת לעולם – נעודד תחרות בשמיים ונקים שדה תעופה נוסף, כדי ונישאר מחוברים לעולם גם בחירום.
השורה התחתונה: על כל שעה בפקק – 13 דקות בחזרה, ומשק בית שיוכל לוותר על רכב יחסוך עד 2,755 ₪ בחודש.
יותר זמן בבית, יותר כסף בכיס ואת העבודה הבאה תבחרו לפי הכשרון ולא מקום המגורים.
צריך לתקן? תחתמו על זה!
נא לחתום לפני השליחה
איך נדע שהצלחנו
התנועה זורמת
הפחתת הגודש בדרכים ב-22%, ירידה צפויה של 15% בהיקף הנסיעות ברכב פרטי בשעות השיא, ו-15% שיפור במהירות הנסיעה ברכב.
עוברים מרכב פרטי לתחבורה ציבורית
35-45% שיפור במהירות הנסיעה הממוצעת בתחבורה ציבורית, ובמקביל עלייה של 25% במספר נסיעות נוסע בתחבורה ציבורית.
תופסים רכבת
רשת מטרו מלאה בגוש דן, וקווי מטרו בירושלים ובחיפה.
הדרך לתחבורה זורמת
01
תוכנית חירום לשחרור הפקק
נשדרג את התחבורה הציבורית כדי לקצר זמני נסיעה ולתת חלופה אמינה לרכב הפרטי.
נבנה רשת של קווי אוטובוס תדירים ומהירים בכל רחבי הארץ – בתוך המטרופולינים, ובקווים שמחברים כל יישוב לרשת הארצית. נסלול כ־200 ק"מ נתיבי תחבורה ציבורית וניתן לאוטובוסים עדיפות ברמזורים. ברכבת: נגביר את התדירות – 6 רכבות בשעה – רכבת כל 10 דקות – בין ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע, יותר קרונות ושעות פעילות ארוכות יותר.
נגייס נהגים ונפנה אותם ואת האוטובוסים לאן שהביקוש גבוה, נשנה את החוזים עם חברות האוטובוסים כך שירוויחו כשהנוסע מרוצה – לא רק כשהקו יצא לדרך.
02
נילחם בקטל בדרכים כמו במגפה
מכת תאונות הדרכים אינה גזרת גורל – היא כשל ניהולי. נוביל מאבק לאומי מתואם בהובלת שר התחבורה יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטים, עם יעדים ברורים ומדידת תוצאות, לא עוד תוכניות שנשארות על הנייר.
נשקיע בתשתיות בטוחות יותר להולכי רגל ולרכבים, נעודד הכנסת מערכות מצילות חיים לרכבים ונקדם תוכנית גריטה שתוריד מהכביש כלי רכב ישנים ופחות בטוחים. נגביר אכיפה באמצעות מצלמות והכנסת טכנולוגיה מצילת חיים ברכבים ובשטח, ונאכוף בלי פשרות ועם ענישה מרתיעה.
03
בונים מטרו. מחברים את ישראל
קפיצת ענק במטרו של גוש דן: נעבה ונאיץ את רשת המטרו המתוכננת בגוש דן, לצד קידום מערכות הסעת המונים בירושלים, באר שבע ובחיפה. וזה ייבנה בקצב של העולם, לא בקצב שיש היום, הדחיות מתחילות עוד לפני שהתחילו לחפור.
נפעל ליצור רשת אחת רציפה את המטרו, הרכבת הכבדה, הרכבת קלה והאוטובוסים: נקים רשת אוטובוסים תדירה ומהירה בערים, בדגש על ערים עם 100 אלף תושבים ומעלה, נסלול שבילי אופניים והליכה מוצללים.
נשלים את החיבור המסילתי לצפון, עד קריית שמונה: הפריפריה תתחבר לרשת הארצית, לא תשאר מחוץ לה.
העבודה הבאה שלכם תיקבע לפי הכישרון, לא לפי מקום המגורים.
04
מוזילים את הנסיעה: כרטיס אחד, תעריף פשוט, בלי אפליה
נפשט ונוזיל את התעריפים והמנויים, תוך מתן דגש לצורכי היום יום של הסקטור העובד והמשרת ונקדם תשלום אחיד וחכם לכל הנסיעה, מהבית ועד העבודה.
רפורמת "הצדק התחבורתי" יצרה מחדש אפליה במחירי הנסיעה בין נוסעים – נבטל אותה.
05
עוברים למקצוענות בתחבורה
בלי פוליטיקה קטנה: נחזיר את המקצוענות למערכת התחבורה עם מינויים מקצועיים בלבד במשרד התחבורה ובחברות הביצוע, יעדי ביצוע ברורים ואחריות ניהולית על תוצאות.
פרויקטי תחבורה גדולים יקבלו מעמד של עדיפות לאומית ותקצוב רב-שנתי שלא משתנה עם חילופי שרים, ועדה לאומית תסיר חסמים, סמכויות יעברו לרשויות המקומיות ונשלב גם את המגזר הפרטי בביצוע.
נוציא את הפוליטיקה מהתחבורה.
06
מעבירים את ההחלטות מירושלים אליכם את הקו שלכם יתכנן מי שנוסע בו
אי אפשר לנהל 3,500 קווי אוטובוס ב-259 רשויות רק משולחן בירושלים. משרד התחבורה יפסיק להיות "מפעיל" ויהפוך ל"רגולטור מאפשר". נקים רשויות תחבורה מטרופוליניות ונעביר סמכויות ותקציבים לרשויות המקומיות, כדי שהחלטות על קווים, תדירות ושירות יתקבלו קרוב יותר לאנשים שמשתמשים בהם.
את הקו שלכם יתכנן מי שנוסע בו
אי אפשר לנהל 3,500 קווי אוטובוס ב-259 רשויות רק משולחן בירושלים. משרד התחבורה יפסיק להיות "מפעיל" ויהפוך ל"רגולטור מאפשר". נקים רשויות תחבורה מטרופוליניות ונעביר סמכויות ותקציבים לרשויות המקומיות, כדי שהחלטות על קווים, תדירות ושירות יתקבלו קרוב יותר לאנשים שמשתמשים בהם.
07
מביאים את ההייטק הישראלי הביתה: גל ירוק במקום רמזור אדום
נקים מרכז ארצי לניהול תחבורה בזמן אמת, נטמיע רמזורים חכמים שמייצרים "גלים ירוקים" לפי הביקוש, ונשלב טכנולוגיות מתקדמות בניהול התחבורה הציבורית, בבטיחות ובאכיפה.
נקדם גם פתרונות תחבורה חדשניים ואוטונומיים, נסיר חסמים רגולטוריים ונאפשר לטכנולוגיות שכבר יודעות לשפר את התנועה – לעבוד גם עבור אזרחי ישראל.
08
שומרים את ישראל מחוברת לעולם
נביא תחרות בשמיים: תמריצים ובטחונות לחברות תעופה בינלאומיות שיפעלו לצד אל על ונקים שדה תעופה בינלאומי נוסף שיתחרה בנתב"ג – ביצוע המתעכב כבר 17 שנה. נקבע מראש הסדרים לשעת חירום, כדי שישראל תישאר מחוברת לעולם.
נקדם כפרויקט בעדיפות לאומית את IMEC, המסדרון המסילתי מהודו ומדינות המפרץ לאירופה דרך ישראל- פרויקט גאופוליטי קריטי לחיזור הבריתות, כלכלה וביצור חוסנה האסטרטגי של מדינת ישראל.
מערכת תחבורה טובה לא מסתיימת בכביש ליד הבית – היא מחברת את ישראל כולה להזדמנויות, למסחר ולעולם.